טיפול שורש — סמארט

אנא סובבו למצב אנכי

טיפול שורש

21/07/2014
ע״י PlaySmart

למי שהמשיך לעקוב אחרי לואיס סוארס, מאז המעשה האלים האחרון שלו במונדיאל, גילה שבסוף השבוע האחרון, פיפ”א לא קיצרה את עונשו, שנקבע בחודש יוני על הרחקה מכל משחק פעיל למשך כ-4 חודשים, אך עונשו הוקל בכך שהורשה להתאמן עם קבוצתו ולהשתתף במשחקי ידידות לא רשמיים.

לכאורה, ההחלטה של פיפ”א הייתה נוקשה, כאשר לא קיצרה את העונש שקבעה מלכתחילה.

יחד עם זאת, בהסתכלות על אורך העונש ההתחלתי שנקבע והפשרה בנושאי האימונים ומשחקי הידידות – האם לואיס סוארס באמת נענש ע”י פיפ”א?

נחזור חזרה לאירוע השערורייתי האחרון של לואיס אלברטו סוארס:  הכוכב הגדול של נבחרת אורגוואי, במשחקה השלישי בשלב הבתים מול איטליה, נשך את ג’יורג’ו קילייני, בלמה הקשוח והותיק של הנבחרת ואלופת איטליה, יובנטוס.

השופט, שלא ראה את הנשיכה ושלא היה באפשרותו להשתמש באמצעי עזר חיצוניים, התעלם מהעניין, למורת רוחו של קילייני, שבכל כוחו ניסה להראות לשופט את הכתף הנגוסה.

למרות זאת, יומיים לאחר מכן, פיפ”א לא התעלמה והרחיקה את סוארס מתשעה משחקים בינלאומיים ומכל פעילות למשך כ-4 חודשים, דבר, שכאמור, הופחת בערעור האחרון לאימונים וכפועל יוצא, גם למשחקי ידידות.

רוב הדיווחים על ברסה וליברפול שניהלו משא ומתן בעבור השחקן, באותה העת, היו בסימן של האטה ומחיר בירידה של לואיס.  העונש של פיפ”א והתדמית השלילית המתנפחת של סוארס, שכבר הספיק להתנצל, היו נראים שנתנו את אותותיהם.

בדיעבד, היו אלו קולות של מליונים לפה ולשם ותרגילי משא ומתן בין שני המועדונים.

סוארס הועבר לברצלונה, תוך פחות מחודש מאירוע הנשיכה, תמורת סכום אסטרונומי המוערך בכ-94 מליון יורו (!!!), שהיא ההעברה הגדולה השלישית בהיסטוריית הכדורגל העולמי, רק אחרי כריסטיאנו רונאלדו וגארת’ בייל.

ושוב בדיעבד – למה לברצלונה שתדאג ותסקל את העסקה ?  הרי בסה”כ, המועדון נמצא כעת בפגרה והחזרה לפעילות הרשמית היא רחוקה.  המשמעות המקצועית היא, בסה”כ היעדרות של כ-3 משחקים בשלב המוקדמות של ליגת האלופות ועוד כמה משחקים חסרי חשיבות אמיתית בליגה, כאשר את הסופר קלאסיקו, סביר שיקדימו ביום, לטובת הקאמבק של ה”כוכב הגדול”.

הכוכב הגדול, הוא לא אחר מאשר שחקן אלים, שמאחוריו שערוריות ברוטליות ומכוערות:

זה התחיל ב-2010, במדי אייאקס, כאשר סוארס שולף את שיניו ונושך את באקאל, שחקן איינדהובן.  העונש?  הרחקה מ-7 משחקים.  סוארס, כהרגלו בקודש, מתנצל.

ב-2011, הושעה מ-8 משחקים, אחרי שהשתמש במילת ה-N כנגד פטריס אברה.

ב-2013, שיניו של סוארס היכו בשנית, הפעם את ברניסלב איבאנוביץ’.  העונש – 10 משחקים.

כאמור, כשמדברים על לואיס סוארס, ראוי לציין שמדובר על לא פחות מעבריין סידרתי על המגרש.

כשזה קורה בפעם השלישית, אני את הסבלנות שלי כבר מאבד לחלוטין.  איפה היד החזקה והמרתיעה של מוסדות התאחדות הכדורגל העולמית?  היכן המסר לחינוך בספורט לפני הכל?  לאן נעלמו הערכים לטובת מליוני ילדים ונוער שצופים במשחק?  תאמינו, או לא, חלקם גם חולמים להיות שחקנים טובים כלואיס סוארס.  בטח ובטח אם הם נולדו באורגוואי.

האם הכל מקדש את טובת הכדורגל?  האם הכדורגל העולמי היה מתמוטט ללא לואיס סוארס?   וגם אם כן, האם המוניטין של פיפ”א והאלימות שרק גוברת במגרשי הכדורגל, תוך כדי הנצחת שחקן וולגרי, שווה את זה לטווח הארוך?

גם בפיפ”א ידעו שבחודש יוני לא משחקים כדורגל במועדונים השונים.  ידעו גם, שההרחקה של סוארס, לא באמת תשנה משהו בקריירה שלו ולא בעתיד של מועדונים כליברפול או ברצלונה.  האחד שגילגל לכיסו סכום מופקע והשני ששריין לעצמו חלוץ ברמה גבוהה.

הכל לשם הכדורגל, תוך כדי דריסת כל הערכים.

נדהמתי לשמוע את טובי פרשנינו, בעת המונדיאל, המבכים את מר גורלה של נבחרת אורגוואי האפרורית, עם הרחקתו של סוארס.  היו כאלו שהאשימו את קליני, הידוע במשחקו הפרובוקטיבי ואת פיפ”א שלקחה כאן החלטה פזיזה ו’אנטי-כדורגל’.

דיברו גם על זה שכדורגל הוא משחק אמוציונאלי, שאפשר להבין ושלקליני לא קרה שום דבר.

הכל הפוך:  החינוך קודם לספורט ולא ייתכן שעברייני כדורגל, קל וחומר עברייני כדורגל סדרתיים, יעשו פעם אחר פעם את כל העולה על רוחם ושבסופו של דבר לא ייענשו בעונש שבאמת מרתיע, שבאמת פוגע בהם ושיהווה הרתעה לעתיד.

לשיניים של סוארס עשו כאן בסה”כ סתימה:  כמה חודשים ללא משחק פעיל, שבפועל בחודשים אלו לא ממש משחקים.  במקרה שלו, בשל אירועי העבר, היו צריכים לעשות כאן טיפול שורש.

נשכן סדרתי?  הנשיכה הבאה תזכה אותך בשנה ללא פעילות.  לא פחות.

הייתי מציע לראשי פיפ”א, להסתכל מעבר לים, אל מודל לחיקוי, שפרש מתפקידו לפני כמספר חודשים ונכנס להיכל התהילה של הכדורסל:  מר דיוויד סטרן, ששימש במשך 30 שנים כקומינשינר של ה-NBA.

הוא לא בחל באמצעים, כדי להילחם באלימות, שהייתה מנת חלקה של הליגה בשנות ה-80:

ההחלטה הבולטת מכל הייתה הרחקתו של הסופרסטאר רון ארטסט מעונה שלמה, בעקבות אגרוף שהנחית לאוהד.

הייתה גם את הרחקתם של כוכבי וושינגטון, ארינאס וקריטנטון, בעקבות אחזקת אקדחים בחדר ההלבשה של הקבוצה והרחקתו של ספריוול, כוכב גולדן סטייט, אחרי שחנק את מאמנו באימון.  כן, כן – ידו של הקומישינר, לא בחלה באמצעים, במקרים של אלימות, גם אם קרו בחדרי חדרים של הקבוצה.

היו בטוחים, שאם סטרן היה בעל הבית, סוארס לא היה נושך יותר מפעם אחת.

מאמר זה מוגש על-ידי מערכת אתר SportLinks – עמוד הבית של הספורט בישראל.

Vertical Sliding Text

-->